בכל העולם נעשים שינויים מבניים יסודיים במשק האנרגיה וייצור החשמל. תחנות כח נהפכות למרכזי רווח עצמאיים ומתחרות זו בזו על אספקת חשמל. בתחרות זו משמשות טכנולוגיות יצור נקיות (קלינטק) וירוקות, שימוש בדלקים חדשים, קוגנרציה, אנרגיה מתחדשת, חליפית  ונקייה ומסחר ב"זכויות פליטה" של מזהמים.   כבר היום, נקבעו באירופה, בארה"ב ובמדינות רבות אחרות בעולם מכסות המחייבות שילוב של דלקים חליפיים בדלקים המיוצרים ממאגרי הנפט הגולמי. קיימות הוראות דין רבות, בישראל ובעולם כולו, הקובעות כללים מחייבים להתייעלות אנרגטית, וקובעות סימונים צרכניים למכשירי חשמל שהם יעילים אנרגטית. בישראל – מהפיכת ייצור החשמל ומוצרי תעשייה על בסיס שריפה של גז טבעי כבר כאן. גם מכוניות היברידיות או כלי רכב הצורכים גז טבעי או גז פחמימני מעו… קרא עוד

במדינת ישראל מיוצרים מדי שנה מיליוני מטרים מעוקבים (מלמ"ק) של שפכים. חלק מהשפכים מקורו בענפי תעשייה, מסחר ושירותים, חלקו בשפכים ביתיים עירוניים, וחלקו בשפכים חקלאיים. ניתן לחלק את השפכים התעשייתיים לשלשה זרמים – שפכים תעשייתיים, תמלחות (כלורידים, נתרן וכו'), ושפכים סניטריים. הגם שאינם מהווים את הכמות הגדולה ביותר של השפכים מכלל שפכי ישראל, הזרמה של שפכים תעשייתיים מהווה סיכון רב מאחר והם מכילים מזהמים שטווח השפעותיהם רחב ומשמעותי. לא בכדי, מרבית ההוראות במשפט הסביבתי המתייחסות לטיפול בשפכים ולמניעת זיהום מקורות מים, מתייחסות לשפכים התעשייתיים כגורם המזהם ביותר.  שחקן מרכזי בפיקוח על הזרמת שפכים תעשייתיים והטיפול בהם הוא המשרד להגנת הסביבה. בדרך של הוספת תנאים ברישיון העסק ופיקוח עליהם, למשר… קרא עוד

בעיית זיהום הקרקעות היא אחת הבעיות הקשות ביותר לטיפול בתחום הסביבתי – הן מבחינת יכולת זיהוי הזיהום, הן מבחינת טכנולוגיות הטיפול, הן מבחינת העלויות הגבוהות של הטיפול והן מבחינת חלוקת האחריות המשפטית לזיהום הקרקע. כך לדוגמא, פעמים רבות קשה לקבוע מי אחראי לזיהום קרקע בחלקת אדמה, שהחליפה מספר ידיים, לאחר תקופה של מספר עשרות שנים. התשובה לשאלה זו, תקבע בסופו של יום, מי יהיה זה שישלם עבור פינוי ושיקום הקרקע.  כדוגמא, ניתן להביא את פסק-הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין התוכנית להקמתו של "פארק הילדים", אשר שימש בעבר לסילוק פסולת מסוכנת של אסבסט, בחוף ימה של נהריה. על רקע סבך השאלות התכנוניות הנכבדות בהן עוסק פסק-הדין, נזכרת רק בדרך אגב העובדה, כי עיריית נהרייה, יזמית הפרויקט, השקיעה סכומים נכבד… קרא עוד

בין אם אתם מייצרים, מייבאים, אורזים, סוחרים, מנפקים, מעבירים/משנעים, מאחסנים, או רק מחזיקים, בחומרים מסוכנים - על פי חוק החומרים המסוכנים, חל איסור על עיסוק בחומרים מסוכנים ללא היתר רעלים. אולם הוראות החוק אינן פשוטות, ולא תמיד קל להבין מהחוק מהם הרעלים לגביהם נדרש לקבל היתר, ויתר על כן – מהן מגבלות הריכוזים והכמויות מתחתן לא נדרש היתר רעלים. ואם זה לא מספיק – הרי שפסקי הדין בנושא הופכים את הנושא למורכב יותר, וקובעים כללים והלכות משפטיות נוספות שמגדירות על דרך של פרשנות את המקרים בהם נדרש היתר רעלים לעומת המקרים בהם מותר לעסוק בחומרים מבלי שחלה חובה חוקית לקבל היתר רעלים. אולי לא שמתם לב – אבל לטבלה המכילה את רשימת הרעלים בהיתר הרעלים, מצורפים תנאים נוספים. חלקם כלליים, וחלקם ייחודיים לכם.… קרא עוד

הגשה של תביעה סביבתית הינה הליך מורכב ומסובך המצריך מומחיות וניסיון. הדבר נכון פי כמה כאשר מדובר בהגשה של בקשה לאישור תובענה סביבתית כתובענה ייצוגית. בשנים האחרונות הוגשו באמצעות משרד עורכי הדין שלנו בקשות לאישור תובענות ייצוגיות, מהחדשניות שהוגשו בישראל ואף בעולם. תובענות אלו מתייחסות בין היתר לעילות משפטיות ולמפגעים סביבתיים של:  ליטיגציה של שינויי אקלים - זיהום אויר על ידי פליטה של גזי חממה וגרימה של שינוי אקלים, זיהום על ידי שריפה של חומרים מסוכנים וגרימת מפגעי ריח; זיהום מקורות מים על ידי שפכים תעשייתיים וחומרים המשמשים בתרופות ובאופן זה פגיעה במקורות מים עיליים ובמי תהום, שהם קניין הציבור; פגיעה בתועלת שהציבור יכול להפיק ממשאבי טבע; זיהום הים והסביבה החופית על ידי גשמים השוטפים… קרא עוד

צמצום בשטחים להטמנת פסולות, פליטות של גזי חממה וזליגת חומרים מזהמים לקרקע ולמים מאתרים להטמנת פסולות הביאו מחוקקים במדינות רבות בעולם, לרבות בישראל, לחוקק חוקים מורכבים המצריכים הערכות מיוחדת לנושא האריזות. חוקים אלו מחייבים צמצום בכמות האריזות ובחומרים מסוכנים הנמצאים בהן. עוד מיישמים חוקי האריזות עקרונות של אחריות מורחבת הדורשים מיצרנים ומיבואנים לאסוף ולמחזר אריזות, בין במישרין ובין באמצעות חברות עמן עליהם להתקשר. לצורך יישום חוק האריזות נדרשים צרכנים, רשויות מקומיות ועסקים להיערך להפרדה של אריזות משאר זרמי הפסולות ולאיסופן כך שניתן יהיה להעבירן למחזור או להשבה. האם חוק האריזות חל על האריזות אותן הינכם מייבאים, מייצרים  או קונים? האם האריזה שבידכם היא פסולת מסוכנת? מה צריכים לעשות תאגידים… קרא עוד

שינוע חומרים מסוכנים הוא שלב הכרחי לצורך ייצור תעשייתי או שימוש מסחרי בכימיקלים. לעיתים שינוע החומרים המסוכנים ייעשה על ידי החברה המייצרת, ולעיתים על ידי חברת הובלה שזהו תחום התמחותה. בין אם כך ובין אם אחרת, אנו נייעץ לכם כיצד לעמוד בסבך ההיתרים והרישיונות הנדרשים להובלת החומר המסוכן, כיצד תוכלו לעמוד בחובת האחריות המוטלת על המוביל חומר מסוכן. על פי החקיקה העוסקת בנושא, לא רק על מוביל החומר המסוכן מוטלת אחריות – אלא גם על מי שמשלח (שוגר) את המטען המכיל חומר מסוכן. אף על פי שאחריותו של המשלח קיימת, הרי שפעמים רבות היא לא ברורה, ותחתה קיימת התחושה כאילו שכירת שירותי חברת הובלה פוטרת מכל אחריות. נוכל לסייע בידכם להבין את מכלול האחריות החלה עליכם, ואת חלוקת האחריות בינכם לבין המוביל חומרים מסוכנ… קרא עוד

אתר לסילוק פסולת אינו עוד אוסף מצבורים של ערימות המפוזרות בשטח. טכנולוגיות חדישות לאיטום, ניקוז, ניטור הפקת אנרגיה ועוד, דרישות הרשויות השונות ועמידה במערכת סבוכה של היתרים ושל רישיונות הם רק חלק מהמשחק המשפטי הסביבתי הקיים היום.  אתרי פסולת הם אתרים "מאוימים" מבחינה משפטית – נמצאים באופן תדיר בחשיפה משפטית גבוהה. מעצם קיומו, אתר סילוק פסולת אינו אתר רצוי ופעמים רבות תושבי האזור, שעלולים לסבול ממטרדים קשים של מפגעי ריח, עשן, תחבורה וזיהום אוויר, יפעלו כנגד מפעילי האתר. נקיטת צעדים יכולה להיעשות על ידי הרשות המקומית, המשרד להגנת הסביבה, עמותות סביבתיות וכיום, לאור חוק תובענות ייצוגיות – גם על ידי אזרחים בודדים בשם קבוצה גדולה.  האם מותר לקבל סוג זה או אחר של פסולת שהגיעה לפתחו של האתר? מהם… קרא עוד

מכוני התפלה ומכונים לטיהור שפכים (מט"שים), כמוהם כמפעל תעשייתי לכל דבר. המים – מי הים או מים מליחים במקרה של מכון התפלה, ומי שופכין במקרה של מט"ש, הם חומרי הגלם. תהליך טיהור המים – אם להתפלה ואם לטיהור השפכים, הוא תהליך תעשייתי לכל דבר ועניין. יש שימוש במכונות ובאמצעי ייצור אחרים, בטכנולוגיות חדישות, נדרשים אנשים משכילים ומיומנים. כתוצאה מהתהליך, פעמים רבות נוצרים תוצרי לוואי - במקרה של מכוני התפלה רכז מים וממברנות משומשות, ובמקרה של מכונים לטיהור שפכים בוצות. בסופו של תהליך מתקבל המוצר שהוא מים, באיכויות שונות ולשימושים שונים: החל ממי שתייה (במכוני התפלה), המשך בקולחים שמותרים לשימושים מוגבלים, והמשך בקולחין מטופלים להשקיה בלתי מוגבלת ולהזרמה לנחלים.  כמו לכל מתקן תעשייתי, ובצמוד לכל תהליך… קרא עוד

על פי חוק המים, זיהום מים הוא שינוי בתכונותיהם של מים מבחינה פיסיקלית, כימית, אורגנולפטית, ביולוגית, בקטריולוגית, רדיואקטיבית או אחרת, או שינוי הגורם שהמים יהיו מסוכנים לבריאות הציבור, או עלולים לפגוע בחי או בצומח, או פחות ראויים למטרה אשר לה הם משמשים או נועדו לשמש. הגדרה זו של זיהום מים היא רחבה אף בהשוואה  לדיני איכות הסביבה, ואינה מסתמכת על יסוד משפטי של כוונה אלא של תוצאה, עד כי קשה מאוד להתגונן בבית המשפט בגין אישום על זיהום מקור מים. קיים סיכוי, שבהיבט אחד לפחות של פעילותכם אתם עוברים עבירה של זיהום מים, אף מבלי לדעת על כך.  על חוק המים מופקד ראש רשות המים והביוב (נציב המים לשעבר), אולם הסמכויות להתקנת תקנות ואכיפה של מניעת זיהומים סביבתיים במים מופקדות גם בידי השר להגנת הסביבה ואף ב… קרא עוד

מדינת ישראל שוכנת לאורך חופו המזרחי של הים התיכון. כמו כן, חופיה גובלים בים סוף באילת ובים המלח. ההגנה על הים מפני מפגעים סביבתיים מוסדרת על ידי שורה של אמנות בינלאומיות, ביניהן אמנת ברצלונה להגנה על הים התיכון, אמנות למניעת זיהום הים משמן ואמנה למניעת הטלת פסולת לים. הוראותיהן של אמנות אלו משתנות בעקבות הוספתם של פרטיכלים, ואלו, בתורם, מוצאים את דרכם לחקיקה הישראלית הפנימית. מאחר ומדינת ישראל חתמה ואשררה את אמנת ברצלונה ומספר פרוטוקולים שלה, הוראות האמנה יושמו בשורה של חוקים ותקנות שבאים בין היתר למנוע את זיהום הים ממקורות יבשתיים, ולאפשר במגבלות הזרמה או הטלה של קולחים לים. לבקשתכם, נוכל לשמור אתכם מעודכנים ונסייע לכם בהבהרת המצב המשפטי המורכב בתחום זה.  בשנת 2005, חלה החמרה משמעותית בחוק… קרא עוד

במדינת ישראל קיים מחסור מתמיד במים בכלל, ובמי שתייה בפרט. באופן טבעי, החלק הדרומי של המדינה נמצא באזור צחיח וצריך לקבל את מי השתייה מאזורים אחרים. באזור הצפון ורצועת החוף, קיימת מגמה של הרעה באיכות המים באופן שמחייב את הרשויות לפסול קידוחים ומקורות מים עיליים לשתייה. על פי פקודת בריאות העם, משרד הבריאות הוא הגוף האחראי על אישור ופיקוח על מקורות מים המיועדים לספק מי שתייה. במסגרת זו, על משרד הבריאות מוטל לאשר מקורות מים עיליים, לקבוע אזור (רדיוס) מגן למקורות מים ולקידוחים של מי שתיה, לפקח על פעילותם של ספקי מים, לערוך ניטור של מקורות מים ועוד. בשנים האחרונות נקבעו בעקבות עבודה של "וועדת עדין", בה שימשנו כיועצים משפטיים, ערכים חדשים מחמירים יותר של מזהמים מותרים במי השתייה. במסגרת הזו, קורה… קרא עוד

מזה זמן רב, קיימת ההכרה הסביבתית שאין די בשיפורים טכנולוגיים שיהפכו חומרים לירוקים יותר ומתפרקים – יש הכרח להפחית את הכמויות הנשלחות להטמנה על מנת לשמור על משאבי קרקע ועל משאבי טבע – שניהם משאבים שנמצאים על פי רוב במחסור. כתפיסת חיים – המחזור הוא הפתרון להשבת משאבים למסלולי הייצור – תחת שימוש במשאבים חדשים.  המחזור איתנו, והוא כאן כדי להישאר. פלסטיק, צמיגים, חומר אורגני, בוצות, מתכת, נייר, גזם מכשירים אלקטרוניים וסוללות – זוהי רק חלק מהרשימה של החומרים הממוחזרים כיום במדינת ישראל ובעולם. אנו מכירים היטב את החקיקה החלה על מפעלי מחזור, ועל מפעלי תעשייה ורשויות שנדרשים לשלוח מוצרים למחזור. נוכל לסייע לכם בייעוץ משפטי שוטף החל מהקמת מפעל מחזור, והמשך בקבלת ההיתרים והרישיונות הסביבתיים הנדרשים,… קרא עוד

רישיון העסק מהווה את לב ליבו ואת נשמת אפו של העסק. רישיון העסק והתנאים הנוספים הנלווים לו הם הכלים העיקריים באמצעותם הרשות המקומית, המשרד להגנת הסביבה ורשויות אחרות מסדירים את הפעילויות שיש להן השלכה סביבתית. לרשות הרישוי ולמשרד להגנת הסביבה, יש את הסמכות להוסיף תנאים מיוחדים לרישיון העסק. תנאים מיוחדים אלה, הם למעשה לב ליבו של הרישיון, והפרה של כל אחד מהם עלולה להוות עבירה על חוק רישוי עסקים.  סוגיית רישיון העסק היא סוגיה סבוכה ביותר המצריכה מומחיות רבה: השלב הראשון, הוא שלב הגשת הבקשה לרישיון העסק. כבר בשלב הזה, הגשה לא מתאימה, עם פריטי רישוי לא מתאימים או לא מספקים, עלולה לגרום לבעיות רבות בהמשך. יתר על כן, הקביעה מהם פריטי הרישוי הנדרשים לעסק אינה תלויה אך ורק בחקיקה – ולשם כך נדרש להכי… קרא עוד

בניגוד לימים עברו כשבני האדם היו חשופים למקורות קרינה טבעיים בלבד, כיום – בחיים בחברה מודרנית לא ניתן להימנע מחשיפה למפגעי קרינה בכלל ולקרינה אלקטרומגנטית וחשמלית בפרט. מקררים, נורות פלואורסנט, מכשירים המבוקרים באמצעות שלט רחוק, מכשור לגילוי מתכות בכניסה לקניונים ולמקומות ציבוריים, מכשירי טלפון ניידים, מחשבים, מערכות חימום תת ריצפתיות, אנטנות סלולריות ומתקני חשמל – הם רק חלק קטן ממקורות רבים של קרינה אלקטרומגנטית וחשמלית שאנו חשופים לה מידי יום ביומו, ניתן לומר גם שבכל רגע נתון.  קיימת רגישות רבה בקרב הציבור בכל הנוגע לחשיפה למפגעי קרינה ולסיכוניה. קל, אולי, לפטור דאגה זו כלאחר יד, בטענה שהידע המדעי הזמין אינו מספיק כדי לבסס קשר סיבתי בין החשיפה הרגילה למקורות קרינה אלו לבין סיכון מוגבר לתח… קרא עוד

מרבית הציבור הישראלי נחשף לראשונה להנדסה הגנטית כאשר פורסמו הידיעות על "שכפולה" של הכבשה "דולי". לזמן קצר התעורר דיון ציבורי אשר התמקד ברובו בשאלות אתיות העולות מהשימוש בהנדסה הגנטית. המחוקק הישראלי לא נותר אדיש ומיהר לחוקק חוק האוסר על "שכפול" בני אדם ועל ניסויים הכרוכים בהתערבות גנטית בבני אדם.  המהפכה הביוטכנולוגית נמצאת בעיצומה. מזון, תרופות, זרעים לחקלאות וגידולים שונים עוברים תהליך של הנדסה גנטית על מנת להקנות להם את התכונות הרצויות. עם זאת, לתעשיית הביוטכנולוגיה יכולות להיות השלכות סביבתיות בזמן תהליך הייצור, והשפעות הנוגעות לאופן חלוקת האחריות לנזקים בין היצרן לבין המשתמש, עקב נזקים סביבתיים ובריאותיים העלולים להיגרם ממוצרים מהונדסים גנטית.  במדינות המערב מתנהל מזה מספר שנים מאבק ב… קרא עוד

ננוטכנולוגיה, הוא תחום מדעי צעיר יחסית, שעוסק בחלקיקים בסדר גודל של המולקולה הבודדה. הממדים הקטנים מביאים לידי ביטוי היבטים שונים של חוקי הטבע מאלו המשתקפים בתכונותיהם של גופים גדולים. כך לדוגמא, חומרים ננומטריים יכולים להיות חזקים יותר, קלים יותר, קשים יותר, בעלי יכולת אגירת אנרגיה. השוני בין שטח הפנים לגודל והגודל הזעיר של החלקיקים גורמים לתכונות כמו חוזק הקשר הכימי להשתנות ומאפשרים לחומרים ננומטריים להיות בעלי תכונות שונות מאותם החומרים כשהם גדולים יותר. כמו פעמים רבות בתחום השמירה על הסביבה, בניסיון להיטיב עם הסביבה והאדם יש להלך על חבל דק על מנת לא לגרום נזקים בלתי צפויים, וכך גם במקרה זה. במהלך השנים האחרונות, חלו התפתחויות עצומות בתחומי מדע חדשים, כגון פיתוח חומרים בשיטות ננוטכנולוגי… קרא עוד

מבחינת הסביבה לחקלאות יש תפקיד כפול: מחד גיסא, החקלאות היא הבסיס הקיומי של האנושות. ללא מזון – מספיק ואיכותי – לא תתקיים האנושות. מבחינת התכנונית- החקלאות מהווה כיום גורם המשמר באופן יעיל את השטחים הפתוחים. כמו כן, גידולים חקלאיים מגדילים את יכולת ספיגת המזהמים מהסביבה, ומונעים תהליכי מדבור. מאידך – הפעילות החקלאית טומנת בחובה פוטנציאל גדול לגרימת זיהומים סביבתיים ולגרימת מפגעים. כך, שפכי חזיריות ורפתות, תשטיפי בתי בד שאינם מטופלים בשיטות מודרניות, זורמים באופן בלתי מבוקר ומזהמים את מי התהום. בנוסף – שימוש יתר בדשנים לגידולים חקלאיים, זורם בסופו של דבר לנחלים, וגורם להתפתחות אצות. וכמובן, איך לא – חומרי ההדברה. מצד אחד בלי חומרי הדברה לא ניתן כיום, לנהל חקלאות אינטנסיבית להמונים. מצד שני, חל… קרא עוד

דיני התכנון והבנייה משפיעים רבות על התאגיד ועל פעילותו במשך כל "מחזור חייו". תכניות בניין עיר הקובעות כללים בדבר המותר והאסור בכל מגרש מטילות גם מגבלות על שימושי קרקע מטעמים סביבתיים, מחייבות נקיטתם של אמצעי מניעה סביבתיים, ואף מחייבות את טיהורה של קרקע כתנאי לשינוי ייעודה. "זחילתם" של שימושי קרקע "רגישים" בקרבה אל מפעל בשנים שלאחר הקמתו משמשת עילה לרשויות להטיל מגבלות על פעילותו של מפעל. רישיון העסק שבידו מותנה בקיומם של דיני התכנון והבנייה, התאמת הבנוי במפעל לתכנית ולהיתר בנייה, שניתן. בנוסף, כל תוספת בניה במפעל המחייבת שינויה, או עדכונה, של תכנית, חשופה להתנגדויות של תושבים.  תקנות התכנון והבנייה מחייבות יזמים, על פי בקשת הוועדות להגיש תסקירי השפעה על הסביבה. תסקירים אלו, נדרשים להיות תס… קרא עוד

14001 ISO הוא השם בו ידועה "משפחה" של תקנים, שפרסם המוסד הבינלאומי לתקינה. עניינם של תקנים אלה בהכנסתו של גורם ההשפעה על הסביבה למודעות ולתהליכי קבלת ההחלטות בארגון. התקנים מבקשים לחדור לכל רבדי פעילותו ו"חייו" של הארגון בתחום הסביבתי, ולשנות את הדרך בה הוא בוחן את עולמו, מעריך את הסיכויים והסיכונים הצפויים לו בו ומקבל החלטות.  תקן ISO 14001 הוא תקן המתווה את הדרך לגיבוש מערכת לניהול סביבתי, בעזרת ניסוח של מערכות כללים שבאים לידי ביטוי בנהלים סביבתיים. הנהלים הסביבתיים המהווים את לב מערכת הניהול הסביבתית, מאפשרים למנהלים ונושאי משרה בתאגיד לקבל כלי עבודה אפקטיבי, באמצעותו הם יכולים לכוון את התנהגות הארגון ולמדוד את ביצועיו הסביבתיים. בניגוד לפסיקות עבר, כשבתי משפט נהגו לבחון האם היה או שלא… קרא עוד

חקירה פנימית בעקבות אירוע סביבתי נערכת תמיד בבהילות ותחת לחצים שונים. לחקירה זו, ולתוצאותיה, נודעות השלכות מורכבות על ההליך הפלילי הצפוי לבוא בעקבותיה, כך שחשוב לעורכה בזהירות, ולהתכונן היטב לקראתה. כך לדוגמא, לאחר קרות אירוע סביבתי, כנראה לא יהיה זמן לשקול דברים כגון: האם דו"ח החקירה הפנימי עשוי להפליל בסופו של דבר את המפעל? עד כמה דו"ח החקירה הפנימי חשוף לציבור ולרשויות? מה השיטה לאורה צריכה להתנהל החקירה? על מנת לבצע חקירה של אירוע סביבתי במפעל יש להכיר את המפעל היטב. אנו סבורים, שניהול חקירת אירוע סביבתי, תלוי ראשית בהכנת נוהל מתאים, לפיו תיערך הבדיקה ושיכלול את הדבר הבסיסי ביותר שהוא – הגדרת אירוע סביבתי אותו יש לחקור.  כחלק מעיסוקנו, אנו מכירים היטב את התחום של חקירה פנימית בע… קרא עוד

עשיתם עיסקה מוצלחת בה רכשתם קרקע או חברה ... האם אתם באמת יכולים לישון בשקט? לא בטוח! לא פעם, כדאיותה של עסקה עלולה להתברר כנמוכה בהרבה ממה שהערכתם, אם שכחתם לבדוק אילו פעילויות היו באותה קרקע לפניכם והאם הן גרמו לאפשרות של זיהומה או לזיהומם של מי - התהום במקום. אם כך קרה כנראה שנרדמתם בשמירה והזנחתם את בדיקת תפקודה הסביבתי של אותה חברה.  אך בבדיקת ההיסטוריה של זיהומי קרקע לא די. רכישת חברה מתפקדת ומרוויחה, אינה ערובה לכך שהחברה אכן עומדת בכל דרישות הדין הסביבתי. ללא בדיקה מקדימה של פערים (gap analysis) בין הביצועים הסביבתיים של החברה לבין דרישות הדין, אתם עלולים לגלות שהוראות פרטניות שניתנו לחברה שרכשתם מחייבות אותה להתקין ציוד להפחתת פליטות או לטיפול בזיהומים בעלויות גבוהות ביותר (כגון הת… קרא עוד

מסירת מידע סביבתי הינה מעקרונות היסוד של המשפט הסביבתי ושל צדק סביבתי. עקרון זה נקבע באמנת ארהאוס והוא מיושם בחקיקה בישראל ובעולם. כך לדוגמא, בעוד שחוק חופש המידע, המקנה לכל אזרח או תושב את הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית, עוסק בכל מידע שהוא, הרי שלאור חשיבות המידע הסביבתי תקנות מיוחדות שהותקנו מכח חוק זה מחייבות גופים שפולטים מזהמים לסביבה לדווח על הפליטות בצורה יזומה.  מידע סביבתי רב נוסף עובר ממפעלים ומחברות לציבור. ניתן את הדוגמאות הבאות: דיווחים וולונטריים (GRI) של חברות לציבור; בקשות מידע שמגיעות מעמותות סביבתיות ומאזרחים להיתרים, רישיונות, תוצאות מעבדה וכו'; דיווחים סביבתיים לבורסה שחייבות בהן חברות ציבוריות; פרסומים של המשרד להגנת הסביבה כגון מדד ההשפעה הסביבתית שפותח על ידי המשרד… קרא עוד

במהלך השנים האחרונות, התפתחה בקרב חברות, גישה שאימצה את רעיון המחוייבות הסביבתית כחלק מרעיון האחריות החברתית, כגישה אסטרטגית כוללת שנועדה מחד, להוות גשר בין החברה לקהילה שמסביבה ומאידך, לשפר את ההצלחה העסקית של הפירמה. בראייה הרחבה יותר, בנוסף למחויבות לשמור על הסביבה ולהקטין את ההשפעות השליליות של הפירמה על הסביבה, האחריות החברתית כוללת תחומים נוספים כגון: התנהגות אתית עסקית (הימנעות משוחד, מפרסום מטעה, מניצול ילדים ככוח עבודה זול ועוד), שיווק מוצרים המשלב בתוכו מטרות חברתיות, מעורבות חברתית וטיפוח הקהילה, שיפור בסביבת עבודת העובדים, שמירה על זכויות האדם בכלל ועל זכויות העובדים בפרט והטמעת שיקולים חברתיים בתהליכי קבלת ההחלטות.  במקרים רבים, שיפור הביצועים הסביבתיים של הפירמה עשוי להביא לחס… קרא עוד

רעש הוא תופעה פיזיקלית של תנודות האוויר היוצרת קול בלתי רצוי. רעש הוא מפגע סביבתי הגורם לתעוקה נפשית, וברמות גבוהות גם לנזק בריאותי. מטרדי רעש עלולים לגרום גם לירידה משמעותית בשווי הנכסים. רעש מתאפיין אומנם בהיותו בעל אופי מקומי בלבד, כמו רעש ממזגן של שכנים, או ממגרש ספורט סמוך, אך לעיתים מקור הרעש יכול להשליך על קבוצות גדולות של אוכלוסייה כמו זו הסמוכה לשדות תעופה, לנתיבי תחבורה מרכזיים ועוד. סגנון החיים באקלים הים-תיכוני - החלונות הפתוחים לרווחה, הישיבה במרפסת או על הגג לעת ערב - רואה ברעש מטרד של ממש. כיום, מאפשרת הטכנולוגיה את הקמתם של מתקנים ומיגון אקוסטי כגון: מנועים שקטים מבעבר, ושיטות בניה חדישות המאפשרות להקטין את החשיפה למפגעי רעש מהסביבה. גם הנטייה ליצור בקרה אקלימית בבית, המחייב… קרא עוד

מיליוני משתמשים יוצרים כמויות אדירות של פסולת אלקטרונית, בעוד שהקיבולת לאחסון הפסולת מצטמצמת והולכת.  על פי חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, כל יצרן או יבואן של ציוד חשמלי ואלקטרוני או של סוללות, אחראי למחזר את הציוד החשמלי והאלקטרוני שמכר, גם אם ייצא משימוש אחרי שנים רבות. לשם כך, החקיקה הסביבתית קבעה מנגנונים המחייבים דיווח שנתי, התקשרות גם גופים מוכרים וחובות רבות נוספות. הפרה של חובות אלה, עלולה להביא להטלת עיצומים כספיים משמעותיים כמו גם להגשה של כתבי אישום בגין הפרת ההוראות.  חקיקה זו משנת 2012, באה בעקבות מגמה עולמית של חקיקה להסדרת הטיפול בפסולת אלקטרונית:  חקיקת פסולת אלקטרונית באירופה  בשנת 2003, לאור העלייה החדה בזרם הפסולת האלקטרונית באיחוד האירופי, התקבלה ד… קרא עוד

עם סיום שנת 2006, פורסמו באיחוד האירופי תקנות ה – REACH שעוסקות בדבר חקיקה חדשני העוסק בהסדרת הרישום, ההערכה, הרישוי והמגבלות (Registration, Evaluation, Authorization and Restrictions) שיוטלו על כלל הכימיקלים שייוצרו או יכנסו לשוק באירופה. זהו דבר החקיקה הנרחב ביותר שנחקק אי פעם באירופה – שמבטל או משנה כ – 40 דירקטיבות קיימות. בניגוד להסדרים קודמים, תקנות ה – REACH מתייחסות באופן מפורש למנגנון ניהול המערכת, על ידי הקמת סוכנות אירופאית לכימיקלים שתעקוב אחר רישום הכימיקלים, אחר בדיקת המסמכים שיועברו לה ומתן הוראות נוספות או תנאים לביצוע וכל זאת – תוך שימוש במספר תפישות חדשניות. היקף תקנות ה – REACH הוא כ – 850 עמודים, כשעל פי ההערכות, יש עוד כ – 10,000 עמודים נוספים של מדריכים והסברים כיצד ליי… קרא עוד

חקיקת כימיקלים  בקליפורניה (Proposition 65), "חוק שתייה בטוחה ואכיפה של רעלים משנת 1986", קובעת בין היתר איסור על עסקים להזרים או לשחרר ביודעין, למים או לאדמה, חומר כימי הידוע כמי שגורם או עלול לגרום לסרטן או לרעילות ברבייה.   עוד דורשת החקיקה מעסקים לתת אזהרה ברורה וסבירה, אם העסק חושף ביודעין ובכוונה כל אדם לחומר כימי הידוע כגורם לסרטן או לרעילות ברבייה.  אכיפת דרישות החקיקה נעשית באמצעות תובעים מטעם המדינה, או על ידי אזרחים וארגונים פרטיים.  האם המוצרים שלכם כפופים להגבלה כלשהיא על ידי חקיקת הכימיקלים בקליפורניה?  האם החומרים במוצרים נופלים למסגרת החקיקה?  האם יש פטורים הקשורים לחומרים אלה?  מה צריך לעשות על מנת למכור את המוצרים מבלי לעבור על הוראות החקיקה? המענה לשאלות אלו מצריך ת… קרא עוד

שינוי האקלים והתחממות כדור הארץ עומדים היום במקום גבוה מאוד בסדר העדיפויות הבין לאומי והלאומי כאחד ומהווים נושא עיקרי בתחום הגנת הסביבה והמשפט הסביבתי. ההכרה שפליטות של גזי חממה הן גורם ישיר בהתחממות כדור הארץ וההבנה כי להתחממות זו יש ותהיינה השלכות קשות מאוד על האדם ועל הסביבה הפכו למעשה לנחלת הכלל והן תחת קונסנזוס מדעי ומשפטי. אחד הגורמים העיקריים לפליטות של גזי חממה הינו שימוש בזבזני באנרגיה. בישראל נחקק חוק מקורות אנרגיה שמטרתו  ניצול מקורות אנרגיה ביעילות ובחסכון. מכוח החוק הותקנו מספר תקנות ליישומו ומוטלות על כתפי התעשייה חובות מעשיות להקטנת צריכת האנרגיה. פן אחר של צמצום צריכת האנרגיה נוגע לתחום הבנייה הירוקה בכל הקשור לאופן הבנייה ולאיכות חומרי הבנייה, לבידוד המבנה על מנת לחסוך באנ… קרא עוד

תחושת הריח היא תגובה לנוכחות ברמה מסויימת (סף גירוי) של חלקיקים נדיפים באוויר. מעל רמה מסויימת ריח הינו מטרד ומפגע סביבתי קשה והשלכותיו באות לידי ביטוי בעיקר באזורי מגורים ומסחר, אך גם אצל עובדים במפעלי תעשיה. חשיפה למפגעי ריח יוצרת חוסר נוחות ועלולה לגרום גם לנזקים בריאותיים. מקורות מפגעי הריח מגוונים ורבים: חומרים הנפלטים לאוויר מתהליכים תעשייתיים, מכונים לטיפול בשפכים, אתרי פסולת, פעילות חקלאית ועוד. הוראות לעניין מפגעי ריח מצויות, בין היתר, בחוק למניעת מפגעים, תשכ"א –  1961 ובתקנות שהוצאו מכוחו, כמו בתקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר וריח מאתרי פסולת), בפקודת בריאות העם, 1940 בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) ובחוק העונשין. סעיף 3 בחוק למניעת מפגעים קובע כך: "לא יגרום… קרא עוד

פעמים רבות בעיות וסכסוכים בתחום הסביבה נמשכים זמן רב והצדדים אינם מצליחים לפתור אותם בכוחות עצמם. הסיבות לכך רבות והן יכולות לנבוע ממורכבותו המשפטית והמדעית של הנושא, מריבוי הצדדים ומריבוי האינטרסים הגלויים והסמויים מן העין. כמשרד עצמאי ובלתי תלוי, שעוסק בתחום משפט הסביבה לאורך שנים רבות יש בידינו כלים לסייע לכם לפתור במהירות את הסכסוך באמצעות תהליכים של גישור סביבתי או של בוררות. ניסיוננו הרב והבנתנו המעמיקה של תחום המשפט הסביבתי, הן בהיבט המשפטי והן בהיבט המדעי, מאפשרים לנו להציע במהירות ובדיסקרטיות פתרונות יצירתיים למפגעים ומטרדים סביבתיים ולעגן אותם בלבוש משפטי ובכך לאפשר לצדדים לסיים את הסכסוך או לנהלו בצורה מיטבית עבורם. קרא עוד

כ- 180 מדינות מכל העולם חתמו ואשררו את האמנה הבינלאומית העוסקת בפיקוח על סחר במינים של חיות בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה ובמוצרים מהם – CITES (the Convention on International Trade in Endangered Species of Wild Fauna and Flora) המדינות החתומות מיישמות את האמנה באמצעות חקיקה פנימית. ישראל חתמה על האמנה ואשררה אותה. האמנה מיושמת בישראל בחקיקה פנימית שתוקנה בספטמבר 2017 והותאמה לרשימת המינים העדכנית כפי שהיא מופיעה באמנה. האמנה מנוהלת בישראל על ידי רשות הטבע והגנים.  אם אתם מבקשים לייבא או לייצא בעלי חיים או צמחים, לרבות מוצרי גלם מהם, או מוצרים מוגמרים הכוללים חלקים מהם, יתכן והוראות החקיקה המיישמות את האמנה אוסרות כליל על פעילות זו, או שהן מחייבות אתכם לקבל היתרים מהרשויות המתאימות בכל מדינ… קרא עוד

קרינה רדיו אקטיבית מקרקע ומים ראדון הוא יסוד רדיואקטיבי המצוי באופן טבעי בצורת גז. הראדון שופע משכבות קרקע מסויימות ועלול להצטבר בקומות התחתונות של בניינים, ואף להגר אל הקומות העליונות דרך צנרת שירות של קווי תשתית (כגון: טלפון). בשאיפה עלול הראדון לגרום לתחילת תהליך התמרה (סרטן) של תאי הריאות. לכנסת (ה-14), כמו גם לכנסת שקדמה לה, הוגשה הצעת חוק פרטית להסרת מפגעי גז ראדון, שנועדה לחייב עריכתן של בדיקות לגילוי גז ראדון במבני ציבור ונקיטת אמצעים למניעת המפגע. הצעת החוק לא השתכללה לכדי חוק, ולא הוחל עליה דין רציפות בכנסות שלאחריה, כך שהיא אינה מונחת עוד בפני הרשות המחוקקת. קיימת חקיקה כללית העוסקת בחומרים רדיואקטיביים, תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), התש"ח- 1980. תקנות אלו אינן קו… קרא עוד

הגשם היורד יכול להוות מקור מים או מקור לצרות. הצפות הגורמות לפגיעה בנפש וברכוש וזיהום סביבתי הנגרם מסחף של פסולות עם מי הנגר לנחלים ולים הם מקור לבעיות קשות, אך מאידך פוטנציאל רב גלום במי הגשם כמקור מים, משאב טבע הנמצא במחסור הולך וגובר. שינוי האקלים אותם אנו חווים והשפעותיהם על משטר הגשם,  עוצמות ושכיחות,  מהווים אתגר גדול לרשויות ולמתכננים לאור הסיכונים הרבים שיש במי הנגר העילי לנפש, לרכוש ולסביבה ולאור הצורך לאגום מים אלו לשימושים של חקלאות והשקייה.   מייסדיה של המדינה היו מודעים לחשיבות נושא הניקוז ואחד החוקים הראשונים שקבלה הכנסת בנושא סביבה ומשאבי טבע היה חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, התשי"ח-1957.   החוק מכונן מועצה ארצית לענייני ניקוז.  החוק מאפשר הקמת רשויות ניקוז בצו של שר הח… קרא עוד

אסבסט הוא חומר מסוכן. הוא עלול לגרום, בין היתר, לסרטן הריאה ולמזוטליומה. לעיסוק באסבט יש הבטים משיקים של סביבה ובטיחות. החוק העיקרי העוסק בנושא הינו חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, תשע"א-2011. החוק מאמץ עקרונות מתקדמים של זהירות מונעת ושל קיימות. תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק), התשמ"ד-1984, הן דבר חקיקה נוסף המסדיר את ההיבטים של עבודה בחומר המכיל אסבסט וסילוקה של פסולת חומר כאמור. התקנות מטילות חובות שונות הן על "מעביד" והן על המחזיק במקום בו מתבצעת עבודת בניה באסבסט. העיסוק באסבסט, לרבות פירוק, פיקוח, הפעלת מעבדה ואתר לסילוק פסולת אסבסט, מחייב רישיון. לאור מסוכנתו ישנה חקיקה המגבילה ואוסרת גם המצאות של אסבסט במוצרים. להפרת הוראות החוק בנושאי… קרא עוד

המשפט הסביבתי מבוסס ברובו על נתונים כמותיים ואיכותיים של מזהמים שמקורם במערכות ניטור. לרוב נתוני הניטור נמסרים לאחר שנלקחות דגימות, הן מועברות למעבדה ושם מתבצעות אנליזות שתוצאותיהן באות לידי ביטוי בפלט מודפס.  עם השנים פותחו מכשירי מדידה, אשר מאפשרים דגימות ואנליזות סביבתיות מיידיות של מזהמים מסוימים ללא צורך בשליחת דגימות למעבדה.  קיימים כיום מכשירי מדידה מתוחכמים, אשר כל אחד מהם מסוגל למדוד אוטומטית מספר פרמטרים, כאשר הקריאה של המכשיר יכולה להיות מועברת בזמן אמת לנקודה רחוקה בתקשורת קווית, או אלחוטית ובאמצעות שליטה מרחוק ניתן לקבוע אם העברת הקריאה תתבצע באופן רציף, על פי דרישה, או כאשר נמדדת חריגה מרמות סף שהוגדרו. כמו כן, ניתן להורות מרחוק למכשיר המנטר על איסוף דוגמאות של המזהמים הנמדדי… קרא עוד

יום חורף קר. הרוח נושבת, הטמפרטורות יורדות וגשם חזק יורד בחוץ. מה נעים יותר מאשר לשבת בבית, להתחמם ליד תנור המוסק בעצים, לצפות בלהבות ולשמוע את פצפוץ העץ הנשרף בתנור. האם אנו יודעים מה נפלט לאויר מהתנור ומהארובה של התנור? מה היא החקיקה והתקינה החלה על הפעלת תנור שכזה? מה קורה כאשר הדבר נעשה בריכוזים של בתים או או של ישובים? האם יש מגבלות חוקיות המוטלות על סוגי תנורים או על סוגי עצים המוכנסים לצורך בעירה בתנור? כיצד יכולים ישובים להגיע להסדרה עם תושבים, אשר מחד תאפשר הפעלה חוקית של התנורים ומאידך לא תגרום למטרדים סביבתיים ולבעיות בריאות, כתוצאה ממזהמי אויר שעלולים להפלט ולסכן את התושבים? כמשרד עורכי דין שעוסק שנים רבות בתחום דיני הסביבה והבטיחות נוכל לתת לכם מענה לכל הסוגיות המשפטיות ה… קרא עוד

זיהום אור הוא מטרד של ממש לאדם ולטבע ויכול גם לגרום לבעיות בריאותיות משמעותיות. המדובר במכלול ההשפעות השליליות של תאורת חוץ מלאכותית בשעות החשיכה. אלו כוללות הארה במקום, בזמן, בגוון ובעוצמה שאינם נדרשים, ובכך ביצירת מטרד תאורה לדיירים סמוכים, או למערכות אקולוגיות, בעקבות הפרעה לדפוסי התאורה הטבעיים. מחקרים מראים כי פגיעה במחזוריות התאורה משפיעה על תפקוד תקין של מערכות מטבוליות ופיזיולוגיות. דווקא משום שהחקיקה הישראלית אינה נותנת מענה ישיר למפגע זה, נדרשת העמקה והבנה של הדין הסביבתי הכללי, על מנת למצות את האפשרויות החוקיות השונות העומדות בפני מי שרוצה לפעול בנושא. משרדנו היה מעורב במספר הליכים בהם נדון העניין ואנו נוכל לסייע לכם למנוע או לצמצם את המפגע ואף לתבוע על הנזקים שנגרמים בעטיו. קרא עוד

ההתנהלות בתחומי הסביבה והבטיחות מבוססת בראש ובראשונה על מילוי כל הוראות הדין. הוראות הדין משמעותן, בין היתר, ההוראות המפורסמות ברשומות של החוקים, התקנות והתקנים הישראלים הרשמיים המחייבים. בנוסף להוראות אלו, קיימות הוראות רבות נוספות שהמקור לחלקן הוא תקנים זרים אליהם מפנה הדין הישראלי, וחלקן האחר הוראות דין "רכות יותר" כגון תקנים ישראליים, נהלים של משרדי הממשלה – המשרד להגנת הסביבה ומנהל הבטיחות, קבצי הנחיות, חוזרי מנכ"ל ועוד.   הסבך הזה הוא גדול ומורכב, וכדי להכיר אותו לפרטים ולבדוק האם גורם כל שהוא עומד בהוראות הנדרשות, נדרשת תוכנית אכיפה. תוכלו לקרוא באתרנו גם על תוכניות האכיפה הפנימיות שאנו מבצעים בתחום הסביבה והבטיחות. אולם גם אם נעשתה תוכנית אכיפה, הרי שהתוכנית נכונה למועד ביצועה.   … קרא עוד