חובות דיווח וגילוי נאות בנושאי הסביבה ותאגידים שנסחרים בבורסה

רק לפני כעשור שנים, מעטים היו הגופים, שהביאו שיקולים סביבתיים כחלק בלתי נפרד מחשבון התכנון והתפעול של עסקיהם. כיום, יותר ויותר גופים מוצאים עצמם מול מציאות, אשר בה שיקולים סביבתיים מהווים מרכיב מהותי, שחשיבותו הולכת וגדלה, בפעילויות תעשייתיות ובפעילויות עסקיות שונות. הדוגמאות לכך הן רבות :

• א) בקשה לרשיון עסק עלולה להדחות בשל שיקולים סביבתיים.
• ב) תקנות התכנון והבניה (תסקירי השפעה על הסביבה), התשמ"ב - 1982, מסמיכות לדרוש, בנסיבות מסויימות, הכנתו של תסקיר השפעה על הסביבה כתנאי לאישורה של תכנית, או אף כתנאי לדיון בה.
• ג) הטיפול במניעת זיהום סביבתי (לקרקע, למים, לאויר וכו'), בהטבת נזקיו ובהשבת מצבה של הסביבה לקדמותו מצריכים הוצאה של סכומי עתק. הדרישה למניעתו של זיהום סביבתי ולטיפול בנזקיו עלולה להיות מופנית הן כלפי יוצר הזיהום (אף אם גרם לכך שנים רבות קודם לכן) והן כלפי גופים, אשר הגיעו לאתר המזוהם, או יוצר הזיהום, לאחר רכישת הזכויות בו (בדרך ישירה של מכר, שכירות והחזקה, או בדרך עקיפה של מיזוג, העברת שליטה, ניהול וכדומה), אף אם לא הם היו הגורמים לאותו זיהום. זיהום סביבתי עלול גם להוריד משמעותית את ערכם של מקרקעין וליצור קשיים ניכרים במכירתם.
• ד) הפרות של חקיקה סביבתית, או גרימה של זיהום סביבתי, עלולים לגרור הטלת אחריות אזרחית או אחריות פלילית, ובעקבותיהם דרישות המופנות, הן לגופים המעורבים והן למנהליהם, לתשלום פיצויים, או לתשלום קנסות בסכומים גבוהים (מאות אלפי שקלים) וכן לסיכון של מאסר. המגמה המסתמנת כיום בעולם הינה להרחיב עוד יותר את מעגל האחריות, כמו גם את מעגל האחראים, ולהטיל, למשל, אחריות סביבתית על מנהלים בתאגיד (ה-RCO’s Responsible Corporate Officers.

המאמר סוקר התפתחויות משפטיות בנושאים אלו בארץ ובעולם.